דבר המנהל

הורים יקרים!

בעשרת הדברות נצטווינו על מצוות כבוד הורים, שנאמר: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכו ימיך", זו היא הערובה האמיתי לאריכות ימים, ואין מי שלא חפץ באריכות ימים.

אך יש ויאמרו, קשה מאד לכבד את ההורים, נכון, על הרבה דברים לעיתים יש לוותר למען קיום מצוות כבוד הורים.

השאלה, האם מצוות כבוד הורים היא מובנת מאחר והיא מקובלת בכל חברה ועל כל בן אנוש? והאם מצוות כבוד הורים היא שכלית הגיונית, או מצווה? שכלית והגיונית משום הכרת הטוב להורים שעמלו והשקיעו בגידול הילד, ומזה נבין שגם בן להורים מאמצים, חייב בכבודם משום הכרת הטוב. ומי שאין לו את ההנהגה של הכרת הטוב, בקלות יוותר על מצווה זו.

אך בדברות השניות בספר משנה תורה חומש דברים, הכתוב הוסיף על מה שנאמר בעשרת הדברות שבפרשת יתרו, "כבד את אביך ואת אמך כאשר ציווך ה' אלוקיך". מכאן שזו מצווה וחובתו של האדם, לא רק בשל הגיון והשכל, אלא גם בשל הציווי של הקב"ה,

אך הבה נתבונן, ציווי זה נצטוונו בדור המדבר, איך גדלו ילדי דור המדבר? האם לילדי דור המדבר שייך לומר שמצוות כבוד הורים היא משום הכרת הטוב להוריהם? לא ולא!

משום שלא קבלו כמעט כלום מהוריהם, מים שתו מהבאר, אוכל ירד משמים מוכן, עם רוב הטעמים שחפצו, ענני הכבוד הגנו עליהם מחיות רעות ומחום המדבר, נעליים לא הצטרכו, בגדיהם גדלו עמם והיו תמיד נקיים ומגוהצים ע"י ענני הכבוד. אם כן איזו הכרת הטוב הי'ה לילדי דור המדבר כלפי הוריהם?

אם כן ומסתבר, שהחיוב לכבד את ההורים הוא בעיקר משום כאשר ציווך ה' אלוקיך.

ומכאן נלמד, כאשר לא עלינו, ההורים אינם יכולים לתפקד ולגדל את הילד כמו כל הורה, ולשכת הרווחה דואגת לכל צרכיו, האם נאמר שבמקרה זה הבן

לא חייב בכבוד הוריו, כי איזו טובה עשו לו, לשכת הרווחה דאגה לו, ולכן אינו מחויב להוקיר טובה להוריו!? התשובה תהי'ה כאשר צווך ד' אלוקיך והוא מחוייב גם במקרה זה במצוות כבוד הורים.

כדוגמה לכבוד הורים הגמרא מביאה את הספור עם דמא בן נתינה, כאשר חכמי ישראל הגיעו אליו כדי לקנות אבן שהיתה חסרה בחושן, (ישפה השייכת לשבט בנימין), אביו הי'ה ישן, ולא הי'ה מוכן להעירו, חכמי ישראל הבטיחו לו כסף רב אך הוא סרב ולא הי'ה מוכן להעיר את אביו, וכך הלכו חכמי ישראל ללא האבן. לשנה אחרת ה' זימן לו בעדר פרה אדומה, ושוב באו חכמי ישראל הפעם כדי לקנות פרה האדומה, מה אמר להם דמא בן נתינה, מה שהפסדתי בשנה שעברה מבקש אני לקבל כעת. מזה למדונו חז"ל כמה יש לוותר עבור מצוות כבוד הורים.

אך מכאן אנו גם למדים, מה בין גוי ליהודי. גוי זוכר מה הפסיד בעבור קיום מצווה, וכשיש לו הזדמנות נוספת, מבקש ריווח תמורת ההפסד.

יהודי לא כך נוהג, יהודי אינו זוכר ורושם אילו מצוות קיים וכמה, אלא ממשיך לסדר היום ממצווה למצווה, וכן אין הוא מחשב מה הפסדתי בעבור קיום המצווה, או כמה שכר אקבל.

אך הקב"ה זוכר כל הנשכחות, ופותח את ספר הזיכרונות ונאמן לשלם שכר לעושה מצוות.

לכן תלמידים יקרים, כשבאים אנו לקיים מצוות כבוד הורים הכל נדחה משום כבוד ההורים, אין שיקול של נוח לי או לא נוח לי, יש לקיים מצווה זו גם מעבר ליכולתנו, כי זוהי חובה משום שנצטווינו ע"י הקב"ה, ובצידה מובטח לנו במפורש, "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך". זוהי תעודת בטוח חיים מאת הקב"ה ולא מחברת ביטוח בעירבון מוגבל.

בברכת שנזכה לאריכות ימיהם של הורינו וכיבודם על ידינו

 משה קליין, מנהל